שינויים טקטונים בעולם ההכרויות

עמדתי מוקדם בבוקר מול ים המלח, המקום הנמוך בעולם
ים המוות
ודוקא שם הייתה לי הארה שהאירה את כל החודשים האחרונים:
שינויי טקטוני
תיאורים ושאלות שלפני שנה לא היינו מבינים את ההקשר שלהם :
*ישבנו ברכב בדייט שני כי לא היה איפה
*את מאמינה בפגישות יעוץ בזום?
*שבע שבתות ברצף שלא הייתי עם ההורים שלי"
כל משפט כזה, יושב על הר של תמורות, תובנות שקרסו, ונסיון לייצר התנהגות מותאמת חדשה.
בעולם ההכרויות, אותו אני מכירה לעומק
ובעולם העסקים, אותו אני חיה כבר כמה שנים טובות.
ובשני המרחבים אני מרגישה תהליך בלתי הפיך. (להרחבה על דייטים וקורונה לחצו כאן)
עולם הדייטים עובר שינוי עומק
אפשר להכריז על מותו של הדייט הקלאסי בבית קפה (למעבר לדייט האלטרנטיבי לחצו כאן)
ובחלל שנוצר נפתחה הזדמנות למשהו חדש
עוד לא ברור,עוד לא ידוע,אבל נטול מנטרות וטכסיות
איך זה ישפיע על קשרים? על זוגיות בהתהוות? 
עמדתי שם, בים המלח, בבוקר מוקדם. האוויר היה צלול, הראות מושלמת ניתן היה להתבונן רחוק.
שינוי טקטוני. אמרתי לעצמי.
התשובות מתחבאות שם, בתובנות של האנשים בחוויות החדשות
שינוי טקטוני. הארה שנולדה השבוע והאדוות שלה ימשיכו להדהד.

כתיבת תגובה