פרדוקס האהבה בחתונה ממבט ראשון

פרדוקס האהבה:
– אם אני אגיד שאני אוהב.

– זה לא יהיה כנה מצידי. כי יש רגעים שאני לא

– ואפילו אם רק ברגעים שאני כן אוהב,אז אגיד את זה

– אז זה יחייב אותי. ואני לא אוכל לסגת

– וזה ישלה את הצד השני,כי אז היא תחשוב שאני ממש בענין שלה

– ואני לא רוצה לפגוע

– אז אני אחכה לאהוב ב100% כל הזמן

– ובינתיים אני אגן עליה ע"י זה שאני לא אגיד כלום

***

הזוג הזה בחתונה ממבט ראשון הוא לא הדוגמא הכי טובה לפרדוקס האהבה. כי אמיר לא מצליח להיות כנה עם דנית וכל הקשר צבוע בגוונים חמוצים של חוסר כנות

אבל המתח הזה שמצוי בינהם, רווח מאד בקשרים זוגיים ונוכח בכל השלבים של הקשר. איך לשמור על כנות ואותנטיות : שהם בסיס לקשר, וזיוף הוא ממש לא מומלץ

ומצד שני,לפנות מקום לחויות חיוביות וחיבתיות ואהבה,כשהספק עוד קיים ולא ברור לאן הקשר ילך.

אני רוצה להציע מבט חדש על הביטוי והחויה: "אני אוהב אותך"

אפשר להסתכל על אהבה כרצף ארוך שבקצה אחד 0% אהבה בקצה השני 100%

זוגיות שמחה ויציבה וטובה נעה בטווח בין 70% ל100% המשמעות של הטווח הוא דרמטי. כי רק ברגע שיא של אינטימיות מטורפת אנחנו מגיעים ל100

ורוב הזמן אנחנו נעים ברצוא ושוב. לפעמים 95% אהבה ו5% כאב. לפעמים 70% אהבה ו30% של כעס ופגיעות

ועוד המון וריאציות שמאפשרות לנו להגיד :אני אוהבת.וזה לא אומר שכל הזמן אני רק אוהבת.

***

אחת הרעות החולות של אהבה בסדרות ובסרטים זה בדיוק זה. לרוב נצפה בזוגות שהעריכה בוחרת להראות לנו את הרגעים של ה-100%

והמסקנה המוטעית היא שאהבה פירושה 100

וזה כל כך שונה מהחיים.

זוגיות מספקת היא בדיוק במורכבות. בשילובים האינסופיים של אוהבת ולא אוהבת.

** אם אמיר ודנית יאמצו את הגישה הזו,היא תשחרר אותם מהזיוף שרק מזהם את הקשר, ואולי נראה טוויסט בעלילה

כתוב/כתבי תגובה