על גינג' הכלבה בחתונה ממבט ראשון

חפץ מעבר הוא מושג מוכר וידוע בפסיכולוגיה התפתחותית.

סמרטוטי,חיתול או בובה שמאפשרת השלכה של רגשות.

אפשר גם להשאיל את המושג למרחב של בניית קשר.

איזה תפקיד דרמטי גינג' הכלבה תופסת במערכת היחסים של אמיר ודנית.

היא מנחמת. נמצאת שם תמיד. שמחה כשדנית חוזרת מהעבודה ותרוץ לאמיר לשחרר את המתח הזוגי ולצאת איתה לטיול

ילדים לדוגמא, תינוקות בעיקר, גם נותנים את אותו אפקט לזוג נשוי שנמצא במתח. החיבוק. ההתערסלות.

פלאפון הוא גם חפץ כזה. אפשר להתעסק איתו. להשיח את הדעת מהכאן והעכשיו. להצטלם יחד. לצחקק ולשחרר את המתח עם סרטון שבדיוק שלחו לנו.

קחו למשל את הגר. הסלפים שלה עושים בדיוק את אותו דבר. היא נותנת מקום ליחד: אבל עושה את זה דרך הצילום.

אוכל גם מאפשר את הדרך העוקפת הזו. מעמעם קשיים ומאפשר התרכזות במשהו שהוא לא היחד שלנו.

תקשורת זוגית היא המיומנות העדינה בין יכולת לדבר ישירות,גלויות,ללא מתווכים על הקשיים כמו גם על אושר שמחה וסיפוק

לבין היכולת להוריד את הלהבות בתבונה,בחן,ובמידת הצורך בעזרת ילדים,חיות מחמד אוכל או כל דבר אחר.

תקשורת שמבוססת רק על דרכים עקיפות, הופכת את הטפל לעיקר ומייצרת בדיוק את האפקט ההפוך.

כי בסוף, כולנו מחפשים אהבה אינטימיות ותקשורת אמיתית

חפצי מעבר זה מעולה,כשהם חלק מתמהיל שלם שיש בו הרבה גילוי לב,ומינון נכון של דרכים עקיפות

כתוב/כתבי תגובה