יום העצמאות: הדלקת משואות לכבודם של הרווקים

את  טקס הדלקת המשואות של יום העצמאות השנה הייתי מקדישה לגדולתם של הרווקים והרווקות המחפשים את הצלע השנייה  שלהם.

בראש ובראשונה אדליק  משואה לכל מי שלא נותנים לשחיקה להתנחל בלבבם. שלמרות הפז"ם הארוך  והחיפוש הממושך ממשיכים בתחילת כל קשר להשקיע לפרגן ולהיות רגישים.

את המשואה השנייה אקדיש לבעלי הלבבות השבורים. שכבר חשבו שמצאו את שאהבה נפשם, ובסוף זה לא קרה. שהצליחו על אף הכאב להתגבר ולהמשיך לחפש.

משואה שלישית היא משואת עצמאות המחשבה. לשומעים אינסוף עצות, ומזהים את זו המתאימה להם. שפונים ליעוץ במידת הצורך, משוחחים עם  חבר קרוב, ויותר מהכול: יודעים, מתי הם לא יודעים.

משואת ההשתדלות היא המשואה הרביעית. צבעונית ומלאת חיים. זר לא יבין כמה פנים וגוונים יש להשתדלות. רוחנית ומעשית. חברתית ומשפחתית. מלאת חיים ומאמץ, עמוסת עומק ושטופת רגשות.

משואה חמישית אדליק לקשר בין הרווקים להוריהם. סבוך ואוהב, פשוט ומורכב. קרוב ורחוק כאחד. משואה זו היא אש תמיד שלא תכבה לעולם.

כבוד. זו המשואה השישית. כבוד להחלטה  מתי להקשיב להצעה ומתי לסרב. כבוד לבחירה לעשות פסק או להמשיך בקשר. כבוד לבוחרים לשתוק וכבוד למשתפים בעולמם

משואה של שבת. זו המשואה השביעית.של עולם הקודש. של השיח האמוני והדתי.הבועט ותוסס וחותר למגע ולקרבה.

המשואה האחרונה היא זו שמעל הטבע. המרמזת על האפשרות הלא צפויה. התקווה המתחדשת. מציאת האבדה בהיסח הדעת.

חג עצמאות שמח לכל המחפשים!

שירת מלאך

כתוב/כתבי תגובה