זוגיות, דייטים וקורונה

שני סיפורי קצה הגיעו אלי השבוע
האחד: זוג, שהקורונה גרמה לו להפגש,להתקרב, להתאהב.
בהתחלה הם הפסיקו לצאת עם חברים, ואז גם לא נסעו לבקר את המשפחה, וכמובן כבר לא יצאו לבלות בכל מיני אירועים ואז הם מצאו את עצמם כל הזמן בדירה שלו או שלה ( לא ממש לפי הכללים אבל נעזוב את זה)
ופתאם נהיה שקט ורגוע. והיה להם כיף יחד.והמון שיחות.וארוחות משותפות.ונוצר אמון והומור. והם גילו את היחד שלהם ושמחו בו. ובעז"ה בקרוב 'חיו באושר ובעושר וכו'

וזוג אחר. שהקורונה עצרה את הדינמיקה הטובה שהייתה בינהם. והם נפגשו רק אחד עם השני. ולא יצאו עם חברים.ולא בקרו את המשפחה. והיחד הזה – רק עם עצמם- כבר סגר עליהם מכל הכיוונים. ולדבר ולדבר כבר לא היה כיף.
וההתחלה הטובה התחילה לדעוך וכשעוד היה מה להציל : בדיוק התחיל הסגר. ואם ממילא לא נפגשים אז כבר נעשה הפסקה קצרה לחשוב. ואז זה פשוט נגמר.כי כבר הדלק נגמר.וקשר, אפילו במרחק של 2 מטר ,חייב דלק.

***
אני לא מפסיקה לחשוב על איך המציאות הניעה אצל שני הזוגות תהליכים.
שבחיים הרגילים (so called)
אולי בכלל לא היו קורים.
ואולי היו קורים באופן שונה לחלוטין.
ואולי זה לא משנה כי זה כבר קרה.
או שזה כן משנה.

#החיים_מעבר_לכל_דמיון

כתוב/כתבי תגובה